בעולם ה-XBRL מלבד הנתונים הכספיים, הישות המדווחת נדרשת לדווח ערך Decimal.
Decimal זו הגדרה (Attribute) שנמצאת בקונטקסט של הדוח ב-XBRL שנשלח לבנק ישראל. הקונטקסט שלעצמו מכיל הגדרות מסוימות שהם חיצוניות לטקסונומיה:
  • שם הישות המדווחת- בגלל שהטקסונומיה לא נכתבת עבור ישות מסויימת, היא אדישה לחלוטין לשם המדווח.
  • תקופת הדיווח- הטקסונומיה לא משתנה כל תקופה (אלא אם יש שינוי בדרישת הדיווח) ולכן היא אדישה לתקופה המדווחת.
  • מטבע- כנ"ל
  • דיוק (DECIMALS)- רמת הדיוק של המידע שמדווח בדוח.

מה זאת אומרת דיוק?
נניח שאתם מדווחים את הדיווח הכספי השנתי ויתרת סיכון האשראי הפגום המאזני שלכם היא 10,000 אלפי ₪. זה כמובן שמספר שאותו אתם מקלידים בלוח המתאים וזו גם היתרה שבנק ישראל מקבל. בעת יצירת ה-Intance Document אתם מתבקשים למלא את מאפיין ה-Decimal. מאפיין Decimal של "0" משמעותו שהדיוק שלכם זהה לערך המדווח. לעומת זאת מאפיין Decimal של "2-" משמעותו שאמנם דיווחתם 10,000 אבל בעצם אתם אומרים לרגולטור שהמספר מדויק עד 2 ספרות לפני הנקודה כלומר הערך שדיווחתם הוא בין 9950 ל-10,050.
 
מה זה משנה בעצם?
כמו שאמרנו מקודם, אם אתם מדווחים את הערך 10,000 זה מה שיגיע לבנק ישראל ולא משנה מה מאפיין ה-Decimal שלכם. מה שכן רגיש לשינויים ב-Decimal אלו הם נוסחאות הבדיקה. מבחינת נוסחת הבדיקה, הערך שדווח הוא כל אחד מהערכים בין 9950 ל-10,050, מה שאומר שהנוסחא מאפשרת לכם לטעות במידה מסוימת (על פי ערך המאפיין DECIMAL) ועדיין הנוסחא תתברר כנבונה ולא תתקבל כל שגיאה. אותו הדבר נכון גם ל-DP כפולים שאמורים להיות מדווחים בדיוק אותו דבר.
 
רגע... מה?
כבר אמרנו שערך ה-Decimal מדווח על ידי הישות המדווחת והוא באחריותה במסגרת ה-"Context". אז למה לא לדווח Decimal של 10 ואז אפשר להיות בטוחים שכל הנוסחאות יעברו? התשובה לשאלה הזו טמונה בעובדה הבאה - בנק ישראל למעשה מחייב את הישות המדווח בערכי Decimal קבועים מראש. כאשר ה-instance Document שלכם יגיע לבנק ישראל, אחת מהבקרות שהוא יעבור תהיה לבדוק האם דיווחתם ב-Context את הערך המתאים ואם לא, הדוח ידחה.
 
אז מה לעשות? 
ראשית, לוודא שאתם יודעים מהם ערכי ה-Decimal שבנק ישראל מצפה לקבל.
שנית, לוודא שהכלי שבו אתם משתמשים מאפשר שינוי של ה-Decimal
שלישית, לשמור על החיוך (כי זה תמיד עוזר)