בנק ישראל , המפקח על הבנקים והרשות לנירות ערך יכריזו בקרוב על תקן דיווח חדש שנקרא XBRL , שיחייב חברות ציבוריות , בנקים וגופים פיננסיים. בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם, התקן כבר מחייב את כלל החברות הנסחרות, כפורמט מתקדם לעיבוד המידע הפיננסי שלהן. התקן הבינלאומי, שיחליף את מנגנוני הדיווח הקיימים, מיועד לשפר את מנגנוני הדיווח והפיקוח, תוך הגדלת האמינות והדיוק של המידע המדווח, בד בבד עם הגדלת השקיפות והפיכת המידע המדווח לנגיש יותר לכלל המשתמשים בדו"חות .
לתקן חשיבות מיוחדת, משום שהוא ממסד למעשה את הצורך "לנרמל" את הנתונים לפורמט אחיד ומאפשר לאנליסטים, לרגולטורים, למשקיעים ולחברות להשוות מידע, לתקף מידע ולנתח את המידע הפיננסי של חברות וגופים ציבוריים.
XBRL הוא תקן דיווח בינלאומי , אשר משמש להעברת מידע עסקי ופיננסי. התקן פותח ע"י קונסורציום בינלאומי ללא כוונת רווח אשר כולל מספר רב של ממשלות ורגולטורים מהעולם. לתקן חשיבות מיוחדת, משום שהוא ממסד למעשה את הצורך "לנרמל" את הנתונים לפורמט אחיד ומאפשר לאנליסטים, לרגולטורים, למשקיעים ולחברות להשוות מידע, לתקף מידע ולנתח מידע של חברות וגופים ציבוריים. בארה"ב התקן מחייב את כלל החברות הנסחרות ומדינות רבות נוספות בעולם אימצו את התקן כפורמט מתקדם לעיבוד המידע הפיננסי של החברות.
 
יחד עם זאת, חשוב להבין שה- XBRL, הוא הרבה מעבר לתקן דיווח , והוא יכול לשמש גם כשיטה שתעניק למשתמשים שונים בארגון גישה מהירה ואינטראקטיבית למידע הנדרש להם – כך למשל משתמשי הדוחות הכספיים יוכלו לקרוא, לנתח ולהשוות בין דוחות שפורסמו בשפות שונות ובמדינות שונות ברחבי העולם בקלות וביעילות. ובנוסף, כאמצעי השוואה ייעודי להשוואת המידע הפיננסי והעסקי בין ארגונים שונים ללא תלות במאפיינים לוקאליים כמו : שפה ומטבע.
 
 

 
 
מי כבר משתמש ב- XBRL ?
נכון להיום תקן הדיווח – XBRL , אומץ על ידי מספר רב של ישויות מפקחות, ביניהן –רשויות לני"ע (ארה"ב, בריטניה, יפן ועוד ) וכן על ידי גורמי פיקוח על הבנקים והביטוח (EBA, APRA ,FDIC) . כפועל יוצא, מרבית החברות והתאגידים המפוקחים על ידי הגורמים הנ"ל, חייבים בפרסום הדוחות התקופתיים בתקן XBRL ובהתאם לטקסונומיה שהוגדרה על ידי הרגולטור .

כך למשל, בשנים האחרונות, חלק גדול מהחברות שמניותיהן נסחרות בבורסות זרות , כבר מפרסמות את הדוחות התקופתיים שלהן ב- XBRL . החברות הנ"ל, כמו גם כל תאגיד אשר חייב בדיווח ב- XBRL , נדרשות להתאים את מערך הדיווח שלהם באופן שיאפשר דיווח ב- XBRL , תוך שימוש בפתרונות יעודיים לנושא.
מפרסומים עולה כי רשויות הפיקוח בישראל (לרבות המפקח על הבנקים והרשות לני"ע) צפויות גם הן לאמץ בקרוב את תקן הדיווח ה- XBRL, כתחליף/שדרוג מנגנוני הדיווח הקיימים.
 
 

 
 
כיצד XBRL עובד ?
כאמור , XBRL מהווה אמצעי להעברת מידע , כאשר הישות המדווחת , מציגה את המידע העסקי אשר נדרש
לדיווח ( למשל דו"ח כספי או נתונים אודות התאגיד) , באמצעים הסטנדרטיים שלה (Office ומערכות ERP ( , מתרגמת את המידע לפי תקן XBRL באמצעות כלים ייעודיים למסמך המכונה 'Instance Document' ושולחת אותו לרגולטור . "תרגום" המסמכים הסטנדרטיים של הארגון (למשל דוח כספיים ולוחות דיווח )
למסמך ה 'Instance Document' מתבצע באמצעות ביצוע פעולת 'תיוג' – פעולה בה נדרשת הישות המדווחות לתייג את הערכים הרלוונטיים ,בהתבסס על הטקסונומיה (Taxonomy) שפרסם הגורם המפקח, אשר כוללת מספר רב של מונחים חשבונאיים / אלמנטים לתיוג . הטקסונומיה, מהווה מעין מילון, אשר כולל את כל המונחים/אלמנטים החשבונאים המקובלים בהתאם לתקינה הרלוונטית ולגורם המפקח - כך שישנה טקסונומיה ספציפית ל- US GAAP , IFRS , אך גם ל – EBA (European Banking Authority) .
הרגולטור מצדו מתרגם את המסמך למידע עסקי על צרכיו. יחד עם זאת, גם הישות המדווחת יכולה להשתמש בתקן על מנת לנצל את היתרונות הרבים הגלומים בו, בדיווח פנים ארגוני . כך למשל חברת בת המדווחת נתונים כספיים לחברת האם יכולה לדווח בתקן XBRL ובכך להבטיח דיווח מדויק, מהימן ואיכותי .
 
 
XBRL
 
 
אימוץ תקן ה- XBRL , מהווה נדבך חשוב, בדרך לשיפור מנגנוני הדיווח והפיקוח, תוך הגדלת האמינות והדיוק של המידע המדווח, בד בבד עם הגדלת השקיפות והפיכת המידע המדווח לנגיש יותר לכלל המשתמשים בדו"חות . התקן אומץ כבר על ידי גורמים רגולטוריים רבים בכל העולם, בדגש על בורסות מרכזיות ורשויות הפיקוח על הבנקים, אנו מעריכים כי בתקופה הקרובה התקן יאומץ ויורחב השימוש בו גם על ידי גורמי הרגולציה השונים בישראל.
חברות ציבוריות ומוסדות פיננסיים בארץ צריכים להתחיל ולהיערך על מנת להכיר את הנושא לעומק וללמוד ממומחים בארץ ובעולם הבקיאים בטקסונומיה הלוקאלית, מנגנוני הואליזציה והכרות עם הכלים העומדים לרשות הארגונים לאימוץ התקן וביצוע הדיווח.