רשות ניירות ערך עומדת לאמץ את תקן XBRL לדוחות כספיים


המאמר פורסם בביטאון של הלשכה לרו"ח במהדורת מרץ 2020 - עידן פלג


באוקטובר שעבר פרסמה הרשות לניירות ערך קול קורא להערות הציבור בנושא מעבר לתקן XBRL (Extensible buisness reporting language) ולמעשה הביעה את כוונתה להפוך לרגולטור השני בישראל, אחרי בנק ישראל, המחייב לפרסם את הדוחות הכספיים בתקן הבינלאומי.


XBRL ולצידו IXBRL (ראשי תיבות של inline Extensible business reporting language) הוא תקן בינלאומי פתוח שמפותח ונתמך על ידיORG.XBRL, ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח. מקובל לייחס את פיתוח התקן לצ׳רלס הופמן – רואה חשבון אמריקני ששם לו למטרה להפוך את הדיווח הכספי למובן יותר, באופן שיאפשר את טעינת הדיווח לבסיסי נתונים בצורה אוטומטית, ובכך למעשה להפוך את המידע הכספי לנגיש, אחיד וקל לניתוח על ידי משקיעים.


פורמט הדיווח הכספי, שהחל מנייר ועבר לקבצי וורד ו־ PDF, הוחלף בדיווח דיגיטלי עם דרישת רשות ניירות הערך האמריקנית לפני 20 שנה לדווח בפורמט HTML (מה שמכונה EDGAR). זמן מה לאחר מכן הפכה SEC לרגולטור הראשון בעולם הדורש דיווחים ב־XBRL, ואכן חברות אמריקניות מדווחות מזה 15 שנה על פי תקן זה.

דיווח זה כולל מספר קבצים ובהם המידע שבדוחות הכספיים, ומאפשר אחסון של הנתונים בבסיס נתונים מובנה, לרוב ללא התערבות ידנית. מאז הצטרפו רגולטורים נוספים: רשות הבנקאות האירופית (EBA), רשות הביטוח האירופית (EIOPA), מספר רגולטורים באוסטרליה, צ׳ילה, מלזיה, בריטניה, ספרד, צרפת, פולין וגרמניה וזוהי רשימה חלקית בלבד. אין כיום כמעט מדינה בעולם המערבי שאין בה רגולטור אחד לפחות שאימץ את התקן.

לפני שמונה שנים פתח בנק ישראל באימוץ התקן עבור בנקים וחברות כרטיסי אשראי, ומאז 2016 אלו חייבים בדיווח שכזה לבנק ישראל, ובו כמעט כל המידע שבדוחותיהם. רשות ניירות הערך עושה שימוש בתקן זה זמן רב. כבר היום ניתן להיכנס למגנא ולהוריד דיווחי חברות בפורמט XBRL, אך אוסף הסעיפים דל: רק 50 נתונים כספיים נבחרים, בעיקר מהדוחות הראשיים של החברות, המאזן ודוח רווח והפסד. קבצי ה־XBRL נוצרים על ידי הרשות ולא על ידי הישויות המדווחות, אך נראה שבקרוב יהיה שינוי.

המעבר ל־XBRL נחל הצלחה רבה, הפך את הדיווח הכספי לקריא בידי מחשבים, ובכך להיות מאוחסן ומנותח על ידי בסיסי נתונים ומערכות BI ואחרות בצורה מדויקת. יחד עם זאת, דיווח לפי התקן אינו קריא לבני אדם. הוא מתבסס על XML (שפת תיוגים) שמלכתחילה עוצבה במטרה להיות ״קריאה״ למחשבים, אך לא לבני אדם. לעומת זאת, IXBRL מכיל את שפת התיוגים ומאפשר טעינה וניתוח אוטומטים, אך גם מאפשר למידע להיות קריא. הוא כולל רכיב HTML ש״מסדר״ את הנתונים בצורה גרפית, בדומה לדפי אינטרנט. הפרסום של הרשות מעיד על כוונתה לעבור בעתיד הקרוב, בצורה מדורגת, לדיווח על פי התקן, שכן יש צורך בתקופת הסתגלות לדיווח על פי התקן. המעבר מדיווח גרפי לדיווח סמנטי יאלץ חברות רבות ״ליישר״ את המשמעות החשבונאית בדיווחים שלהן, ודרגות החופש בבחירת תיאור הסעיף המדווח יתמעטו משמעותית. יחד עם זאת, בהקבלה לעולם מערכות המידע, הבאגים המשמעותיים תוקנו והמוצר בהחלט ״בוגר״, והרשות הישראלית תוכל לדלג על מכשולים ואתגרים שרגולטורים אחרים בעולם ובישראל כבר מצאו להם פתרונות.


המאמר נכתב על ידי עידן פלג, מנהל צוות פתרונות דיווח כספי בקבוצת Yael - מחברות הטכנולוגיה ומערכות המידע הגדולות בישראל, בעל ניסיון של כ-8 שנים בעולם הדיווח הדיגיטלי ו-XBRL. עידן הוביל במשך ארבע שנים את פרויקט XBRL בבנק ישראל מטעם קבוצת Yael.