הגנת סייבר אפקטיבית אינה מבוססת על מוצר אחד, מערכת אחת או בדיקה שמתבצעת פעם בשנה. ככל שהארגון מחבר יותר מערכות, משתמש בשירותי ענן, מאפשר עבודה מרחוק ומנהל מידע רגיש, כך מתרחב גם שטח התקיפה שלו.
פתרונות סייבר לארגונים צריכים להתמודד עם מגוון רחב של תרחישים: גניבת פרטי גישה, ניצול חולשות במערכות, חדירה דרך ספק חיצוני, תקיפת תחנות קצה, הצפנת מידע, שימוש לרעה בהרשאות או פגיעה בשרתים ובמערכות ייצור.
האתגר אינו רק לזהות מתקפה. ארגון צריך לדעת אילו נכסים חיוניים לפעילות שלו, אילו סיכונים עלולים לפגוע בהם, כיצד לצמצם את הסיכוי לאירוע ומה לעשות כאשר מתגלה פעילות חשודה.
לכן, אבטחת מידע וסייבר צריכה להתחבר לתהליכים העסקיים, להנהלה, לצוותי התשתיות, למערכות הענן ולמשתמשים. מערך הגנה נכון משלב ייעוץ, ניהול סיכונים, בקרות טכנולוגיות, ניטור רציף, בדיקות יזומות ותוכנית תגובה ברורה.
מניסיונה של קבוצת יעל בליווי ארגונים בסביבות טכנולוגיות מורכבות, אחד האתגרים המרכזיים בהגנת סייבר הוא היכולת לחבר בין מגוון שכבות ההגנה לתמונה ארגונית אחת. ככל שמתרבים שירותי הענן, המערכות, המשתמשים והספקים החיצוניים, כך נדרשת ראייה רחבה המחברת בין סיכונים עסקיים, תשתיות, זהויות, ניטור ויכולת תגובה לאירועים.
פתרונות סייבר מתחילים בהבנת הארגון
אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל את תהליך ההגנה מבחירת כלי טכנולוגי. מערכת מתקדמת יכולה לספק יכולות חשובות, אך היא לא תפתור בעיה ארגונית אם לא הוגדר מראש על מה מגנים, מפני אילו איומים ומהי רמת הסיכון שהארגון יכול לקבל.
חברת שירותים פיננסיים, מפעל תעשייתי, מוסד רפואי וחברת תוכנה אינם מתמודדים עם אותם נכסים, אותן מערכות או אותם תרחישי תקיפה. גם בתוך אותו ארגון קיימים הבדלים בין מערכות עסקיות, תשתיות ייצור, סביבות פיתוח, שירותי ענן ותחנות קצה.
שירותי סייבר מקצועיים מתחילים במיפוי של המערכות, המשתמשים, הנכסים הדיגיטליים, מקורות המידע, הספקים החיצוניים והתלויות בין השירותים. מתוך המיפוי ניתן להבין אילו מערכות קריטיות להמשכיות העסקית, היכן קיימות חולשות ומה עלולה להיות ההשפעה של אירוע סייבר.
כך ניתן לבנות תוכנית הגנה שמותאמת לפעילות הארגון, במקום להטמיע אוסף של פתרונות שאינם בהכרח פועלים יחד.
ניהול סיכוני סייבר כחלק מהניהול העסקי
ניהול סיכוני סייבר הוא תהליך שמחבר בין הסיכון הטכנולוגי לבין ההשפעה העסקית. לא כל חולשה מחייבת את אותה רמת טיפול, ולא כל מערכת נמצאת באותה רמת חשיבות.
סיכון במערכת פנימית שאינה מחוברת למידע רגיש אינו דומה לסיכון במערכת תשלומים, במאגר לקוחות או בתשתית ייצור. כדי לקבוע סדרי עדיפויות צריך לבחון את הסבירות לניצול החולשה, את רמת החשיפה ואת הנזק האפשרי במקרה של פגיעה.
סקר סיכוני סייבר מאפשר לקבל תמונת מצב של מערך ההגנה הקיים. הסקר עשוי לכלול בחינה של התשתיות, תהליכי ניהול ההרשאות, מערכות ההגנה, מדיניות הגיבוי, יכולת הניטור, ניהול הספקים והיערכות הארגון לאירוע.
המטרה אינה רק להציג רשימת פערים. סקר מקצועי צריך לסייע לארגון להבין מה דורש טיפול מיידי, אילו צעדים ניתן ליישם בטווח הקצר ומה צריך להיכלל בתוכנית עבודה רחבה יותר.
כך ניהול סיכוני סייבר הופך מתהליך טכני לתהליך ניהולי שמאפשר להקצות משאבים לפי סדר עדיפויות ברור.
בארגונים ישראליים גדולים, ובפרט בגופים הפועלים בסביבות מפוקחות או מנהלים מערכות ומידע רגיש, ניהול סיכוני סייבר נדרש להשתלב גם בדרישות רגולטוריות, בהמשכיות העסקית ובניהול מערכות ליבה ותשתיות ענן. לכן, סדרי העדיפויות בהגנה אינם נקבעים רק לפי חומרת החולשה הטכנולוגית, אלא גם לפי החשיבות העסקית של המערכת וההשפעה האפשרית של אירוע על פעילות הארגון.
ייעוץ סייבר ובניית אסטרטגיית הגנה
ייעוץ סייבר, Cyber Consulting, מסייע לארגון לתרגם את הסיכונים, היעדים והדרישות שלו לתוכנית הגנה מעשית. התהליך מתאים לארגונים שנמצאים בתחילת הדרך, אך גם לארגונים שכבר מפעילים כלי אבטחה רבים ורוצים לבחון האם המערך הקיים מספק כיסוי מתאים.
בניית תוכנית הגנת סייבר לארגון כוללת הגדרת יעדים, חלוקת אחריות, קביעת מדיניות ובחירת בקרות. היא צריכה להתייחס לאנשים, לתהליכים ולטכנולוגיה, ולא רק למוצרים שאותם יש לרכוש.
תוכנית אפקטיבית צריכה לענות על שאלות מרכזיות: מי אחראי על כל תחום, כיצד מתבצע ניהול ההרשאות, אילו אירועים מחייבים הסלמה, כיצד הארגון מתמודד עם ספקים חיצוניים ומהו התהליך במקרה של חשד לחדירה.
האסטרטגיה צריכה להיות מעשית ומדורגת. ארגון אינו חייב לפתור את כל הפערים בבת אחת, אך הוא צריך לדעת אילו צעדים מפחיתים את הסיכון בצורה המשמעותית ביותר ואילו יכולות עליו לפתח לאורך זמן.
סייבר להנהלה: אחריות, החלטות והמשכיות עסקית
אירוע סייבר עלול להשפיע על הכנסות, שירות לקוחות, מוניטין, עמידה ברגולציה והיכולת להמשיך בפעילות. לכן, נושא הסייבר צריך להיות חלק מדיונים על המשכיות עסקית, ניהול משברים והשקעות טכנולוגיות.
הנהלה צריכה לקבל תמונת מצב ברורה שאינה מבוססת רק על מספר ההתראות או החולשות. חשוב להבין אילו מערכות מוגנות, מהי רמת המוכנות לאירוע, האם תהליכי השחזור נבדקו ומהם הסיכונים שעדיין אינם מטופלים.
בארגונים שבהם נדרש ניהול שיטתי של אבטחת המידע, תקנים מוכרים כגון ISO/IEC 27001 מספקים מסגרת סדורה להקמה ולניהול של מערכת ניהול אבטחת מידע (ISMS), הכוללת בין היתר ניהול סיכונים, מדיניות, תחומי אחריות ובקרות.
הגישה הזו מאפשרת לקבל החלטות מבוססות סיכון ולא לפעול רק לאחר אירוע או דרישה רגולטורית. מניסיוננו, כאשר הסייבר מוצג להנהלה במונחים של השפעה עסקית, זמינות שירותים, חשיפה למידע והמשכיות תפעולית, ניתן לקבל החלטות מדויקות יותר לגבי סדרי עדיפויות והשקעות בהגנה.
ניהול זהויות והרשאות גישה
במקרים רבים, התוקף אינו נדרש לפרוץ מערכת באופן ישיר. מספיק להשיג פרטי התחברות של עובד, ספק או מנהל מערכת ולהשתמש בהרשאות הקיימות כדי לנוע בין שירותים ומאגרי מידע.
ניהול הרשאות גישה הוא אחד המרכיבים המרכזיים באבטחת מידע לארגונים. הוא כולל יצירה, שינוי וביטול של הרשאות לאורך מחזור החיים של המשתמש, לצד בקרה על חשבונות בעלי הרשאות גבוהות.
פתרונות לניהול זהויות וגישה, (IAM /Identity and Access Management), מסייעים לרכז את ניהול המשתמשים וההרשאות בארגון, להחיל מדיניות גישה אחידה ולוודא שכל עובד, ספק או גורם חיצוני מקבל גישה רק למערכות ולמידע הנדרשים לצורך תפקידו. כך ניתן לצמצם הרשאות עודפות, לשפר את השליטה בגישה למערכות רגישות ולהקטין את הסיכון לשימוש לא מורשה בחשבונות ארגוניים.
כניסה אחודה, SSO, מאפשרת למשתמש להתחבר למספר מערכות באמצעות זהות ארגונית אחת. כאשר היא מיושמת נכון ומשולבת באימות רב-שלבי, היא יכולה לשפר את חוויית המשתמש ובמקביל לצמצם שימוש בסיסמאות חלשות או חוזרות.
עם זאת, כניסה אחודה אינה מספיקה בפני עצמה. נדרש גם לנטר ניסיונות התחברות חריגים, להגן על חשבונות מנהל ולבצע ביקורות תקופתיות של הרשאות. ניהול ההרשאות צריך להתבסס ככל האפשר על עקרון ההרשאה המינימלית (Least Privilege/ עקרון ההרשאה המינימלית), כך שלכל משתמש או מערכת תינתן רק רמת הגישה הנדרשת לצורך הפעילות.
הגנת תחנות קצה ו-Endpoint Security
תחנות עבודה, מחשבים ניידים ושרתים הם נקודות כניסה מרכזיות למערכות הארגון. קובץ זדוני, הודעת דיוג או שימוש בתוכנה לא מעודכנת יכולים לאפשר לתוקף להשיג דריסת רגל בתוך הרשת.
פתרונות Endpoint Security מספקים הגנה על תחנות הקצה באמצעות מניעה, זיהוי ותגובה לפעילות חשודה. מערכות מתקדמות יכולות לזהות התנהגות חריגה, לעצור תהליכים זדוניים ולבודד תחנה מהרשת עד להשלמת הבדיקה.
כדי שההגנה תהיה יעילה, נדרש לשלב אותה עם ניהול עדכונים, הקשחת מערכות, בקרה על התקנים חיצוניים ומדיניות ברורה להתקנת תוכנות.
הגנת תחנות הקצה צריכה לכלול גם שרתים וסביבות עבודה מרוחקות. המעבר לעבודה היברידית הפך את המחשב האישי לחלק משמעותי מגבולות האבטחה של הארגון, גם כאשר העובד אינו מחובר מתוך המשרד.
תחנות עבודה רזות כחלק מארכיטקטורת האבטחה
תחנות עבודה רזות, Thin Client, מאפשרות למשתמשים להתחבר לסביבת עבודה מרכזית מבלי לשמור את עיקר המידע והיישומים על המכשיר המקומי.
בארגונים מסוימים, מודל זה יכול לצמצם את החשיפה הנובעת מאובדן מחשב, התקנת תוכנות לא מורשות או שמירת מידע מקומי. הוא גם מאפשר לנהל את סביבת העבודה, העדכונים וההרשאות בצורה מרכזית יותר.
עם זאת, Thin Client אינו פתרון אבטחה מלא בפני עצמו. עדיין נדרש להגן על סביבת העבודה המרכזית, על תהליך ההתחברות, על התקשורת ועל הזהויות של המשתמשים.
כאשר המודל מיושם כחלק מארכיטקטורה רחבה, הוא יכול לסייע בצמצום שטח התקיפה ובשמירה על שליטה טובה יותר בסביבות עבודה רגישות.
הקשחת מערכות ושרתי ייצור
מערכות רבות מותקנות עם שירותים, הרשאות והגדרות שאינם נדרשים לפעילות השוטפת. כל רכיב מיותר עלול להרחיב את שטח התקיפה ולהוסיף נקודת חולשה.
הקשחת מערכות ושרתי ייצור נועדה לצמצם את החשיפה באמצעות הסרת שירותים שאינם נחוצים, שינוי הגדרות ברירת מחדל, הגבלת הרשאות והחלת מדיניות אבטחה מתאימה.
התהליך עשוי לכלול הקשחת מערכות הפעלה, בסיסי נתונים, שרתי אינטרנט, שירותי ענן, ציוד תקשורת וסביבות וירטואליות. לצד ההקשחה הראשונית, נדרש גם מנגנון שיבדוק האם ההגדרות נשמרות לאורך זמן.
הקשחת תשתיות, Endpoint and Infrastructure Hardening, צריכה להתבצע בזהירות. שינוי שאינו נבדק עלול לפגוע בתפקוד המערכת, ולכן חשוב לבצע את התהליך בהתאם לאופי הסביבה ולדרישות היישומים.
מבדקי חדירות ובדיקות PenTest
מבדקי חדירות סייבר מאפשרים לבחון כיצד תוקף עשוי לנצל חולשות במערכות, ביישומים, ברשתות או בשירותי הענן של הארגון.
בדיקת חדירות (Penetration Test) אינה מסתפקת בזיהוי אוטומטי של חולשות. הבודקים מנסים לחבר בין חולשות, הרשאות והגדרות כדי להבין האם ניתן להגיע למידע רגיש או להשתלט על רכיבים קריטיים.
הבדיקה יכולה להתמקד באפליקציות אינטרנט, ממשקי API, תשתיות פנימיות וחיצוניות, רשתות אלחוטיות, מערכות ענן או סביבות ייצור.
הערך המרכזי של בדיקות חדירות אינו רק בדוח הממצאים. ארגון צריך לקבל הסבר ברור על חומרת כל חולשה, דרך הניצול האפשרית, ההשפעה העסקית והפעולות הנדרשות לתיקון.
לאחר הטיפול בממצאים מומלץ לבצע בדיקה חוזרת ולוודא שהחולשות נסגרו ולא נוצרה פגיעה בפעילות המערכת.
סימולציות סייבר לבחינת המוכנות הארגונית
מבדק טכנולוגי בוחן את המערכות, אך אירוע סייבר משפיע גם על עובדים, מנהלים, צוותי תמיכה, משפטנים, משאבי אנוש וגורמי תקשורת.
סימולציות סייבר מאפשרות לבחון כיצד הארגון מגיב לתרחיש מדומה. התרחיש יכול לכלול הצפנת שרתים, דליפת מידע, פגיעה במערכת ייצור, גניבת זהות של מנהל או תקיפה דרך ספק חיצוני.
במהלך הסימולציה בוחנים כיצד מתקבלות החלטות, מי מעדכן את ההנהלה, כיצד נשמרות ראיות, מי מתקשר עם הלקוחות ומה קורה כאשר מידע חלקי או סותר מגיע לגורמים שונים.
התרגול מאפשר לזהות פערים שאינם מתגלים במסמכי מדיניות. הוא מסייע להבהיר תחומי אחריות, לחדד את תהליך ההסלמה ולשפר את יכולת התגובה בזמן אמת.
SOC וניטור סייבר רציף
גם מערך הגנה מתקדם אינו יכול למנוע כל ניסיון תקיפה. לכן הארגון צריך יכולת לזהות פעילות חשודה, להבין את משמעותה ולהגיב לפני שהאירוע מתרחב.
SOC וניטור סייבר משלבים אנשים, תהליכים וטכנולוגיות לצורך איסוף אירועים, ניתוח התראות וזיהוי איומים. מרכז ניטור יכול לקבל מידע ממערכות זהויות, תחנות קצה, שרתים, שירותי ענן, מערכות תקשורת וכלי אבטחה נוספים.
SOC & Security Monitoring אינם מסתכמים בהצגת התראות. הצוות צריך להבחין בין פעילות תקינה לבין אירוע משמעותי, לבחון את ההקשר ולהחליט אם נדרשת פעולה.
כאשר מתקבלת התראה על התחברות חריגה, לדוגמה, יש לבדוק מי המשתמש, לאיזו מערכת הוא התחבר, מאיזה מיקום ומה התרחש לאחר מכן. חיבור בין מקורות המידע מאפשר לזהות דפוס שאינו נראה בכל מערכת בנפרד.
ניטור סייבר באמצעות SOC מסייע לקצר את הזמן שבין תחילת התקיפה לזיהויה. ככל שהאירוע מתגלה מוקדם יותר, כך ניתן לצמצם את הנזק ולהגביל את יכולת התוקף להתקדם בסביבה.
מודיעין איומים לארגונים
מודיעין איומים מספק הקשר לגבי קבוצות תקיפה, שיטות פעולה, תשתיות זדוניות וחולשות שמנוצלות בפועל.
שירותי מודיעין איומים לארגונים, Threat Intelligence Services for Enterprises, יכולים לסייע להבין אילו איומים רלוונטיים לענף, לטכנולוגיות ולפעילות של הארגון.
המידע יכול לשמש לשיפור חוקי הניטור, לתעדוף עדכוני אבטחה, לחסימת תשתיות חשודות ולהכנת צוותי התגובה לתרחישים אפשריים.
הערך של מודיעין איומים אינו נמדד בכמות המידע שנאסף. הוא נמדד ביכולת להפוך את המידע לפעולה: אילו מערכות לבדוק, אילו הרשאות לשנות, אילו אינדיקציות להוסיף לניטור ואילו סיכונים דורשים טיפול מיידי.
שירותי תגובה לאירועי סייבר
כאשר מתגלה אירוע, הארגון נדרש לפעול במהירות אך גם בזהירות. ניתוק מערכת או מחיקת קובץ עלולים לעצור את הפעילות הזדונית, אך גם למחוק ראיות חשובות או לפגוע בשירות עסקי חיוני.
שירותי תגובה לאירועי סייבר מסייעים לזהות את מקור האירוע, להבין אילו מערכות נפגעו, לעצור את ההתפשטות ולשחזר את הפעילות בצורה מבוקרת.
תהליך תגובה מקצועי כולל בדרך כלל זיהוי, בידוד, חקירה, סילוק הגורם התוקף, שחזור והפקת לקחים. לצד הפעילות הטכנולוגית נדרש גם תיאום עם ההנהלה, הייעוץ המשפטי, הגורמים העסקיים ולעיתים גם עם לקוחות או גורמי רגולציה.
Incident Response Services אינם מיועדים רק לשלב שלאחר החדירה. מומלץ להכין מראש תוכנית תגובה, רשימת אנשי קשר, נהלי הסלמה וכלים שיאפשרו לאסוף מידע בזמן אמת.
היערכות מוקדמת יכולה לצמצם את זמן התגובה ולמנוע מצב שבו החלטות קריטיות מתקבלות תחת לחץ ללא חלוקת אחריות ברורה.
איך להגן על העסק מפני מתקפות סייבר?
השאלה איך להגן על העסק מפני מתקפות סייבר אינה מקבלת תשובה באמצעות מוצר יחיד. הגנה יעילה נבנית בשכבות, כך שכשל בבקרה אחת אינו מאפשר לתוקף להגיע מיד למערכות הקריטיות.
התהליך מתחיל במיפוי הנכסים והסיכונים, ממשיך בניהול הרשאות, הגנת תחנות קצה, הקשחת תשתיות, גיבויים וניטור, וכולל גם בדיקות חדירות, הדרכות עובדים ותוכנית תגובה לאירועים.
ארגון צריך לוודא שהמשתמשים מקבלים רק את ההרשאות הדרושות להם, שמערכות קריטיות מופרדות משירותים פחות רגישים ושפעילות חריגה מזוהה בזמן.
חשוב לא פחות לבדוק את ההגנות בפועל. מערכת גיבוי צריכה לעבור תרגול שחזור, תוכנית תגובה צריכה להיבחן בסימולציה וממצאי בדיקות חדירות צריכים לעבור טיפול ובדיקה חוזרת.
הגנת סייבר לעסקים היא תהליך מתמשך. מערכות משתנות, עובדים מתחלפים, ספקים מתווספים ושיטות התקיפה מתפתחות. לכן גם מערך ההגנה צריך להיבדק ולהתעדכן לאורך זמן.
אבטחת סייבר בסביבות ענן והיברידיות
ארגונים רבים מפעילים כיום שילוב של תשתיות מקומיות, שירותי ענן, יישומי SaaS וסביבות עבודה מרוחקות. במבנה כזה, גבולות הרשת המסורתיים כבר אינם מספקים תמונה מלאה של סביבת הארגון.
אבטחת סייבר בסביבה היברידית דורשת ניהול מרכזי של זהויות, הרשאות, הגדרות, אירועים ונכסים. חשוב לדעת אילו שירותים פעילים, מי יכול לגשת אליהם והאם הם עומדים במדיניות האבטחה.
שינוי קטן בהגדרת אחסון, הרשאה רחבה מדי או מפתח גישה שנשמר בצורה לא מאובטחת עלולים ליצור חשיפה משמעותית. לכן יש לשלב בקרות אוטומטיות, ניטור רציף ותהליכי בדיקה כבר במהלך ההקמה והפיתוח.
שילוב אבטחה בתהליכי DevOps מאפשר לזהות חולשות מוקדם יותר ולהימנע ממצב שבו בעיות מתגלות רק לאחר שהמערכת כבר עלתה לסביבת הייצור.
פתרונות סייבר לעסקים צריכים לעבוד כמערך אחד
אחד האתגרים בארגונים הוא ריבוי כלי אבטחה שאינם מחוברים זה לזה. כל מערכת מספקת התראות ונתונים, אך הצוותים מתקשים להבין את התמונה הכוללת.
Cyber Defense Solutions אפקטיביים צריכים לפעול כחלק מארכיטקטורת הגנה משולבת. מערכת הזהויות צריכה להתחבר לניטור, הגנת תחנות הקצה צריכה לספק מידע לצוות ה-SOC וממצאי בדיקות החדירות צריכים להשפיע על תוכנית ההקשחה.
המטרה אינה בהכרח לצמצם את מספר הכלים, אלא לוודא שכל כלי ממלא תפקיד ברור, שהמידע זורם בין המערכות ושקיימת אחריות על הטיפול בהתראות ובממצאים.
פתרונות סייבר לעסקים צריכים גם להתאים ליכולת התפעולית של הארגון. מערכת מורכבת שאינה מנוהלת, מתוחזקת או מנוטרת עלולה לספק תחושת ביטחון מבלי להקטין את הסיכון בפועל.
למה לבחור בשירותי הסייבר של קבוצת יעל?
קבוצת יעל מספקת שירותי אבטחת מידע וסייבר המשלבים ייעוץ, ניהול סיכונים, הגנת תשתיות, ניהול זהויות, ניטור, בדיקות והיערכות לאירועים.
הגישה מתחילה בהבנת הפעילות העסקית, המערכות הקריטיות ורמת החשיפה של הארגון. על בסיס המיפוי ניתן לבנות תוכנית הגנה שמותאמת למבנה, לתקציב, לרגולציה ולרמת הבשלות הארגונית.
השירותים יכולים לכלול סקר סיכוני סייבר, ייעוץ מקצועי, מבדקי חדירות, סימולציות סייבר, הקשחת מערכות ושרתים, ניהול הרשאות, פתרונות Endpoint Security, כניסה אחודה, SOC וניטור מתמשך ושירותי תגובה לאירועים.
השילוב בין מומחיות טכנולוגית, היכרות עם סביבות ארגוניות וראייה עסקית מאפשר לבנות פתרונות סייבר לארגונים שאינם מסתפקים בזיהוי פערים, אלא מסייעים לצמצם סיכונים ולשפר את המוכנות לאורך זמן.
למידע נוסף על פתרונות סייבר, שירותי אבטחת מידע, ניהול סיכונים, SOC, בדיקות חדירות ותגובה לאירועים, ניתן לפנות למומחי הסייבר של קבוצת יעל.